קשיי השינה הם אחת הבעיות השכיחות והמטרידות ביותר בתהליך גידול תינוקות. 30%-20% מהתינוקות יסבלו מהפרעות שינה בשלוש השנים הראשונות לחייהם. לכל תינוק דפוסי שינה אופייניים משלו והם משתנים מאד במהלך השנה הראשונה.
בימים הראשונים לאחר הלידה התינוקות ישנים בממוצע 17 שעות. יש תינוקות הישנים 11 שעות ויש תינוקות הישנים 23 שעות. פרק הזמן הממוצע הוא שינה של 3-4 שעות.
עד גיל חודשיים מספר שעות השינה יורד ל-15 שעות בממוצע. יש כאלו שישנו 20 שעות ויש תינוקות שיסתפקו ב-10 שעות שינה.
גיל חודשיים עד שנה
תינוקות בני חודשיים עד שנה ישנים בממוצע 9 עד 12 שעות בלילה, ושעתיים עד ארבע וחצי שעות ביום. ייתכנו עד ארבעה פרקי שינה במשך היום, כל אחד מהם באורך חצי שעה עד שעתיים.
רוב התינוקות יתחילו את שנת הלילה שלהם השינה בין השעות 18:30-19:30. בשעות האלה רצוי להשכיב את התינוק לישון. תינוקות רבים הולכים לישון אחרי 19:30, דבר המקשה על תהליך ההירדמות מפני שהם כבר עייפים מדי, ועייפות יתר מקשה על ההירדמות.
השינה העמוקה ביותר מתרחשת בין השעות 20:00-24:00. זה הזמן בו העמוקה מופרש הורמון הגדילה שאחראי על גדילת הילד. שינה לא מספקת בחצי הראשון של הלילה עלולה לעכב את תהליכי גדילה.
באופן כללי תינוקות מבלים יותר שעות שינה בשינה "קלה" ובשנת חלום מאשר מבוגרים, והם גם מתעוררים יותר פעמים במשך שנתם. יילוד מבלה כ–50% משנתו בשנת חלום המאופיינת בתנועות עיניים מהירות, דפוס נשימה לא סדיר ועוויתות פנים. דפוסי שינה אלה מסייעים להתפתחות ולהבשלת המוח. מחקרים רבים הראו שבשנת חלום המוח מעבד מידע שקלט במשך היום ומאחסן מידע רב בזיכרון. השינה "הקלה" חשובה להישרדות התינוק. משינה קלה הם יכולים להתעורר בקלות במצבי מצוקה.
במהלך ההתפתחות והגדילה פוחת מספרן של שעות שנת החלום.
מה משפיע על שנת התינוק?
השינה היא תהליך בן כמה שלבים המופיע במחזוריות של 80-90 דקות. בין מחזור למחזור אנחנו מתעוררים לפרק זמן קצר מאד, בודקים את הסביבה, משנים תנוחה וחוזרים לישון.
כך גם התינוק – בכל התעוררות הוא בודק את הסביבה – מה קורה . אם אין בה שינויים הוא יחזור לישון אך אם משהו השתנה הוא לא יוכל להירדם אלא אם המצב יוחזר לקדמותו. לדוגמא: תינוק שהורגל להירדם במיטת ההורים או תינוק שהורגל להירדם עם בקבוק בפה – ברגע שיבין שהתנאים האלו שונו הוא יתקשה לחזור ולהירדם שוב.
הרגלים מותנים כאלו עלולים לגרום לקשיי שינה והם לרוב גם מחמירים.
לכן – המטרה היא שהתינוק ילמד להירדם בעצמו וללא תלות בהוריו או בגורם חיצוני.
כדי לאפשר שינה רצופה לתינוק יש ליצור עבורו תנאי הרדמות שיישמר ו במשך כל הלילה ולכן כדאי לשאוף לכך שהתינוק ירדם בכוחות עצמו ללא עזרת ההורים וללא שום אמצעי עזר
אז מה עושים?
אם התינוק עדיין מוגבל ביכולת התנועתית שלו תפקידנו כהורים זה לספק לו את חווית התנועה. כמה אפשרויות לדוגמא:
תנועה טובה מתגמלת את התינוק בכל מקרה, ועוזרת להתפתחות המוטורית שלו . הרווח המשני (ואולי בעבור ההורים זהו הרווח העיקרי) הוא שהתינוק, שמרבה להתנועע, ישן בדרך כלל טוב יותר. הסיבה לכך קשורה לצבירה של אנרגיה, ומתח רב בגופו כאשר הוא לא נע, וכתוצאה מכך נוצרים קשיי הירדמות.
תינוק שתנועה היא חלק משגרת חייו, בדרך כלל יירדם בקלות רבה יותר.
נוסף לכך, אפשר להשתמש בתנועה באופן אקטיבי כדי "לשחרר מתח" אצל התינוק , ולהביא להירדמות. כאמור , לצאת לטיול עם התינוק על מנשא לעת ערב, להניע אותו על הכדור או בתרגילים שלמדתם , וגם מסג' טוב בסיום התנועה- כל אלה יאפשרו לו הרפיה וגם שינה טובה יותר.
במידה והתינוק בוכה, אל תמהרו להוציא אותו מהמיטה. היו לצידו, לטפו אותו, חבקו אותו עד שירגיש בטוח להירדם. אם הבכי הופך לבכי של מצוקה ממש – הרימו אותו מהמיטה הרגיעו אותו והחזירו אותו למיטתו.
עד כמה דברים חשובים:
לסיכום – האמינו ביכולתו של תינוקכם להירדם בכוחות עצמו. רצוי לקיים את תהליך הלמידה בהדרגה ולהתאימו לאופי התינוק. תמכו בתינוקכם אבל היו גם ברורים והחלטיים!
לילה טוב!!